סיפורו של החמאס - הופכים את החמאס לזרוע מדינית.

אחד הדברים היותר עלובים במדינת ישראל היא רמת השיח התקשורתי, מה שמאפשר לאנשים שהיו במרכז מוקדי קבלת ההחלטות או בגופי היעוץ המדיניים או בטחוניים ב 20 שנה האחרונות לעבור מאולפן לאולפן לקבל מחיאות כפיים כמומחים ולהישאל אפס שאלות על חלקם במדיניות הישראלית שהביאה אותנו עד הלום.

יש המון נקודות בהן אפשר להתחיל את הסיפור של החמאס, אני חושב שהמועד שבו הוא נהפך לזרוע מדינית הוא החשוב מבינהם ולכן אתמקד בו.
ב 23 לינואר 2006 יש דיון אצל שר הביטחון מופז, נוכחים כל העולם ואישתו.

כותרות הדיון הערכות מערכת הביטחון הישראלית לבחירות בראשות המחוקקת הפלסט'. בין הנוכחים הרמטכ"ל חלוץ, ראמ"ן ידלין (החליף את פרקש כמה שבועות קודם אז הוא מייצג את עמדת שניהם) ראש המל"ל גיורא איילנד, סגן ראש המל"ל ערן עציון , ראש השב"כ דיסקין, רח"ט תכנון אסטרטגי תא"ל נמרוד שפר, ואיזה אל"מ אחד מחה"א, מילואימניק כבר , שהיה שניה קודם רמ"ח אמל"ח . סה"כ משהו כמו 40 איש. אותו אל"מ , כמה שנים קודם לכן הפסיד לסא"ל שפר בהתמודדות על תפקיד מפקד רמון, כמו שקורה לפעמים מח"א דאז דני חלוץ העדיף מישהו אחר, את נמרוד שפר. איך ההיסטוריה הייתה יכולה להיות אחרת. כל מערכת הביטחון תומכת בלתת לחמאס להשתתף בבחירות - זה קורה לבקשת האמריקאים ש 9 חודשים קודם במרץ 2005, בגלל ההסתבכות שלהם בעיראק ואפגניסטן ובגישושים שלהם אחרי מטרה פוליטית ראויה לשהות שלהם בעיראק ואפגניסטן מביאים את ה Freedom Agenda לאוויר העולם. למה האמריקאים מפתחים את ה Freedom Agenda זה נושא מורכב רק נציין שזה בין השאר קשור לתהליכים שהם עוברים אחרי 9/11 והמעבר שלהם מערב הסעודית לקטאר. מי שרוצה להעמיק ולהרחיב את בסיס הידע שלו מוזמן לקרוא את שני החלקים הקודמים: א. סיפורו של החמאס. פתח הדברים יחסי ארה"ב - קטאר.
ב. סיפורו של החמאס חלק שני - המלחמה העולמית נגד הטרור בהזדמנות אני גם אסיים את החלק שאני כותב על עיראק כחלק מהסקירה הזאת, מציע לכם להירשם. מה שרלוונטי לטובת הסיפור שלנו הוא שבסוף 2004 הספיקר אוף דה האוס דניס האדסטארט טס לקטאר, נפגש עם ידידינו יוסוף קארדאווי, המנהיג הגולה של האחים המוסלמים, וחוזר מהופנט. האמריקאים מחליטים לאמץ על חייקם את האיסלאם הפוליטי במתווה הטורקי-קטארי והשאר היסטוריה. לפני שאתם צוחקים על האמריקאים כדאי להזכיר שבאותו זמן
בישראל אנחנו מהופנטים מהקשר עם האיסלאם הפוליטי הטורקי וחה"א הישראלי הוא אורח כבוד באינצ'רליק המקום שהאמריקאים של ממשל בוש בוחרים בו לבצע אימפלמנטציה ראשונית של ה Freedom Agenda שלהם: מדינת ישראל, והאמצעי הוא הפיכת החמאס לשחקן מדיני.
התוכנית האמריקאית מוכרזת במרץ 2005 וקונדי (הלו היא מזכירת המדינה קונדוליסה רייס) פונה לראש הממשלה שרון שמנפנף אותה מכל המדרגות... אבל שרון במקביל מורה לעשות עמ"ט מסודר. באפריל דיכטר הוא ראש השב"כ והוא לא רוצה לשמוע על זה, אבל את דיכטר מחליף יובל דיסקין ודיסקין דווקא בעד. הרמטכ"ל באותה עת הוא יעלון והוא מתנגד , אבל לבוגי משום מה לא מאושרת שנת כהונה רביעית וביוני 2005, לטובת ההתנתקות, דני חלוץ מחליף את יעלון ודני חלוץ תומך בהתיישרות לצד האמריקאים גם הנושא הזה. כל המערכות הן בשב"כ והן בצבא מתיישרות לימין הבוסים החדשים. בצבא זה כולל אפילו את ראש אמ"ן זאבי פרקש שמתהפך כמו סטייק. היחיד שלא מתיישר זה רח"ט מחקר תא"ל יוסי קופרווסר. אבל אחרי שזאבי פרקש מתיישר הוא דואג להשתיק את קופרווסר וידלין שמחליף את זאבי פרקש כראמ"ן ב 5 ינואר 2006 מפסיק לספור אותו עד שיוסי בידץ מחליף את קופרווסר ביוני 2006. במזרח התיכון מתבססים להם שני צירים: הציר המצרי-ירדני-סעודי שמתנגד לדרישה האמריקאית. הטענה העיקרית של המתגנגדים: אין סיכוי שהחמאס יהפוך את חברבורותיו וייזנח את דרך הטרור, בין השאר בגלל הציווים הדתיים שהם חלק מהאידיאולוגיה של החמאס. והציר הקטארי-טורקי-איראני-חמאסי שתומך בצעד האמריקאי. לאחר השינויים הפרסונליים במערכת הביטחון הישראלית ממליצה מערכת הביטחון לראש הממשלה שרון לשקול בחיוב את הבקשה האמריקאית. שרון מגלגל אותם בגדול מכל המדרגות. בסוף דצמבר 2005 לאחר ששרון מקבל שבץ אולמרט מחליף את שרון, כיוון שכל מערכת הביטחון תומכת אולמרט נעתר לבקשת האמריקאים וככה אנחנו מגיעים ל 23 בינואר 2006 ולאותו דיון אצל מופז. למערכת הביטחון יש שלושה נימוקים עיקריים לתמיכה שלהם בבקשה האמריקאית, ההיגיון המנחה שלהם הוא כזה : 1. אפשר לביית את החמאס 2. החמאס יעבור לעסוק בנושאים אזרחיים כמו פינוי זבל ויתמתן 3. הפת"ח ממילא ינצח את הבחירות ואין מה לדאוג. בסוף הדיון יש זמן לשאלות לאף אחד אין ואז קם אותו אל"מ במיל' מחה"א ושואל את מופז "אדוני השר, ומה יקרה אם החמאס ינצח" מופז חושב שניה ואומר "אז נתמודד". למדינת ישראל לא הייתה תוכנית לניצחון חמא"סי היא לא הייתה ערוכה לזה והיא העריכה שזה לא יקרה. יומיים אח"כ ב 25 לינואר 2006 יזכה החמאס בבחירות למועצה המחוקקת הפלסט' והלסתות של כולם נשמטות. הדיון הזה אצל מופז הוא הנפנוף הראשון במשק כנפי הפרפר החמא"סי. הדבר הראשון שנעצר ? חיסול בכירי חמאס. רנטיסי ויאיסן הם האחרונים שמחוסלים ב 2004, ומאז לבקשה אמריקאית-אירופאית ישראל נמנעת מכך. אחרי שהחמאס זוכה בבחירות והופך לישות מדינית כבר לא חוזרים לזה עד שהבכיר הבא שמחוסל הוא ניזר ריאן ב 2009 במהלך מבצע עופרת יצוקה. באמצע ישראל ממשיכה לחסל מפקדי כנופיות כמו בן רפיח ג'מאל אבו-סמהדנה זצ"ל ומלא מלא אחרים. החמאס זוכה להכרה כישות מדינית באירופה, זה גורר בסוף הוצאה שלו מרשימת אירגוני הטרור ב 2014 ואחרי מאבק משפטי ארוך זה מתהפך שוב באזור 2021. האמריקאים נוהגים אותו דבר רק בלי החלק ההצהרתי. כיוון שהחמאס אירגון מדיני זה משפיע על דבל"א ומחייב אותנו להכניס להם סיוע. וכל זה קורה הרבה לפני שנתניהו זוכה בבחירות ב 2009. ב 2007 החבורה העליזה הזאת גם נענית לדרישת האמריקאים ומאשרת הכנסת כסף קטארי לרצועה, אבל אין לי כוח לדבר על זה הפעם. זאת הקונספציה שמערכת הביטחון מחזיקה בה מאז ומסרבת לשנות אותה. כל אותם כסילים ובראשם הגאון המזמזם הזה נמרוד שפר לא הסיקו מסקנה אחת ולכן גם לא שינו את עמדתם הזויה ככל שתהיה. בין הלא משנים : חלוץ, אולמרט עמוס גלעד וכמובן ידלין .וכיוון שרוב העיתונאים בורים גמורים ואף אחד לא מעמת אותם עם עמדותיהם דאז אפילו אין להם על מה להתנצל.... היחיד ששינה את עמדתו ב 180 מעלות לפני שהתהפך גם הוא קצת חזרה הוא ראש המל"ל לשעבר גיורא איילנד ובשביל זה צריך המון אומץ. כיוון שכבר הזכרנו את מי שהיה אז ב 2006 תא"ל נמרוד שפר אז תנו לי כמה מילים על האלוף נמרוד שפר. ב 2014 מופיע באזור השליח המיוחד של הפרזידנטה ברק אובאמה: הג'נרל ג'ון אלן. הג'נרל אלן תפקידו הוא לייצר מסגרת בטחונית שתאפשר את הטמעתו של פיתרון שתי המדינות ובעיקר יצירת פיתרון בטחוני בבקעת הירדן. הג'נרל אלן שוכר את שרותיו של האלוף במיל' גדי שמני , שוכר בכסף מלא כמובן. מהצד הישראלי מתמנה לריכוז עבודת המטה , ע"י הרמטכ"ל בני גנץ , הגנ'רל חד הלשון ונטול השכל נמרוד שפר אז אלוף וראש אג"ת. אחת הדרישות של הג'נרל אלן היא שמדינת ישראל תסכים לכך שלפלסט' יהיה חיל אוויר מקומי שיכלול טייסת של מסוקי סער לא חמושים. הג'נרל נמרוד שפר חושב שזה רעיון טוב, מסכים לדרישה הזו ומעלה אותה לפני הרמטכ"ל בני גנץ שבמקום לעשות ממנו טייארה ולזרוק אותו מהמשרד בקומה ה 14 מאשר את הבקשה שהופכת להיות חלק מהמלצות הצוות הישראלי. אי קיד יו נוט. אז כל פעם שאתם שומעים את הג'נרל הנפוח הזה שפר פותח את הפה תחשבו שאם ההחלטות שלו היו מתקבלות, לפלסט' היה הרבה יותר קל להגיע למרכז לרצוח יהודים, ואולי כדאי שהוא ישתוק קצת. את הרעיון "המוצלח" הזה עוצרים בשני מועדים שונים שר הביטחון שאז היה קצת יותר בוגי וקצת פחות חמור וראש הממשלה נתניהו. אבל על כך אולי בפעם אחרת. שתהיה לכולם שבת שלום.

Popular posts from this blog

סיפורו של החמאס. פתח הדברים יחסי ארה"ב - קטאר.

שובה של עסקת הצוללות - המקורית

רקוויאם לראש שב"כ