בין ניו יורק לטהרן - על נזקי המחאה בארה"ב.

 בואו נדבר רגע על ההפגנות של קהילת המחאה בארה"ב

שני גרנות לובטון עובדת בג'י סטריט, שניה לפני שהגיע לניו יורק עבדה שני בדרכנו.

שני משמשת כעוזרת לדירקטור שממונה על אזור ה Mid-Atlantic.

שני היא זאת שאירגנה את הפעילויות השונות, כולל מפגן הרדיפה אחרי שמחה רוטמן שנגמר בתקיפה שלו באמצעות מגפון (פעילות שהתבצעה בניגוד לחוק המקומי) את ההפגנות מול בית הכנסת שהתנהלו גם הן בניגוד לחוק המקומי ואת המצעד.

מבחינתה של שני – השגים ראויים לציון. מבחינת מדינת ישראל ? פעילות מזיקה אבל בקטנה, לכאורה משהו שאפשר להתעלם ממנו כמו זמזום של זבוב טורדני.

ההצדקה המוסרית לקיומה של מדינת ישראל איננה ניתנת לחלוקה, ללא ההצדקה המוסרית הנובעת מהסיפור היהודי ומהאמונה הדתית שאלוהים נתן לנו נחלת אבות בארץ ישראל, אנחנו לא יותר מחבורה של קולנילאיסטים אירופאים שהגיעו להתעלק על שטחי ערבים לא להם.

האירגון שבו עובדת שני ג'י סטריט פועל לפגוע באותה הצדקה מוסרית. הטיעון של האירגון: יש עוד עם שמתוקף היותו קיים יש לו הצדקה מוסרית זהה לשבת באותה חלקת ארץ ולכן חובה לחלוק את המקום איתו.

ג'י סטריט פועל ליצירת סימטריה תודעתית בין התהליכים ההיסטורים שהובילו להקמת מדינת ישראל ובכללן השואה לבין התהליכים ההיסטורים שהובילו למעמדם "החסר" לטענתם של זכויות ערביי הארץ.

וכך במאי האחרון תמך האירגון ועמד מאוחרי כינוס יום הנאכבה, כינוס שאורגן על ידי חברת הקונגרס ממישיגן הפלסטינית ראשידה טאליב. האירגון גם עומד מאחורי הצעת החוק של חברת הקונגרס טאליב להכרה רשמית בנאכבה ע"י הקונגרס האמריקאי.

אנחנו יכולים לצחוק עד מחר, אבל האירגון פועל ובעוצמה רבה להשוואה תודעתית בין השואה שעברה על יהודי אירופה לאסון הפלסט' שלטענתה של חברת הקונגרס טאליב עדיין נמשך עד ימינו אלו.

האלקטורט המשתנה במפלגה הדמוקרטית והברית השחורה-מוסלמית הם כר פורה לכל התאוריות הנ"ל והן גורמות לשני דברים: התרחקות של המחוקקים מעמדות שמביעות תמיכה בישראל וגדילה אקספוננציאלית  באנטישמיות.

מחקר שערך פרופ'  Eunice G Pollack  (פרופ' להסטוריה יהודית באוניברסיטת צפון טקסס) ופורסם לפני שנה במכון לביטחון לאומי בתל-אביב מצא ממצאים מדאיגים למדי על מה שקורה במפלגה הדמוקרטית

בשנת 2005 36% מהאפרו אמריקאים החזיקו בדעות אנטישמיות, פי ארבע ממה שקרה בימין, ב 2020 42% ממי שמזדהים כשחורים ליברלים החזיקו בדעות אנטישמיות לעומת 15% מאלו שמזדהים כלבנים ליברלים.

in 2005, the divide persisted: 36% of African Americans held “strong antisemitic beliefs”—four times the percentage of Whites (Anderson, 2005). The racial gulf was evident even within political categories: in 2020, 42% of “black liberals” versus 15% of “white liberals” endorsed antisemitic “stereotypes” (Sales, 2021)

כן יש אנטישמיות גם בימין הקיצוני בארה"ב, אבל הימין הזה הוא לא יותר מפרינג' תופעת שוליים זניחה.

הכרה בנארטיב הפלסט' תפגם בצידוק המוסרי לקיומה של מדינת ישראל תביא עלינו את חלוקת הארץ ובסופו של דבר תגרום להכחדת מדינת ישראל.

יהודי ארה"ב הן משאב אסטרטגי בעבור מדינת ישראל, העובדה שהאירגון כמו ג'י סטריט מורשה באין מפריע ובאין תגובה לפעול בקרב יהודי ארה"ב היא לא פחות מפצצת זמן מתקתקת.

הקול היהודי הוא קול חשוב במאבק מול איראן המתגרענת, ההשתלחות הזאת במדיניות ממשלת ישראל והצגתה נטולת התגובה כדיקטטורית תקשה על הקול היהודי לתמוך במאבק הישראלי מול איראן ותגרום להתלבטויות קשות בקרב מקבלי ההחלטות היהודים.

ולכן מדינת ישראל חייבת להתמודד עם אירגון כמו ג'י סטריט.  ראשית תודעתית בקרב הקהילה היהודית ושנית משפטית. על מדינת ישראל לקחת עו"ד מהמובילים בארה"ב (מישהו אמר דרשוביץ) ולתבוע את אירגון ג'י סטריט ואת שני גרנות לבוטן ולדאוג לגירושה מארה"ב. החוק במקרה הזה New York Penal Law § 240.21 - 240.32 עומד לטובתה של מדינת ישראל.