האמריקאים באים....האמריקאים באים
בישראל שמועתי הוא לא רא"ל, הוא ג'נרל 5 כוכבים.
ביומיים האחרונים עם הודעת האמריקאים על כניסת צוללת הטילים ה USS FLORIDA לאזור הפעילות של הצי החמישי, נפוצו אין ספור שמועות בישראל על מלחמה הולכת וקרבה.
מלחמה רב-זירתית, רב-ממדית, רב-מערכתית. נדמה שבמדינת היהודים גם הצבא למרבה הצער אימץ לעצמו רב.
בגדול קיימים שני סוגי צוללות בצי האמריקאי: צוללות תקיפה שתפקידם הוא למצוא ולהשמיד צוללות אוייב וצוללות נושאות טילים (בליסטיים או טילי שיוט) שתפקידם לתקוף בעזרת הטילים הנמצאים על סיפונם את יעדי האוייב.
ה USS FLORIDA היא צוללת מסוג אוהיו , שעיקר חימושה הוא טילי טומהוק ( TALM IV) שהינם טילים שיוט בעלי טווח של כ 2500 ק"מ המסוגלים לשאת ראשי נפץ גרעיניים או ראשי נפץ קונבנציונאלים בגודל של 500 ק"ג. הטיל הזה עושה הרבה נזק.
כל צוללת כזאת מסוגלת לשאת כ 154 טילי טומוהוק ועוד טילי הרפון. בקיצור מפלצת גדולה למדי, מפחידה למדי וחמושה עד בלי די. לטילי השיוט מסוג טומהוק שנמצאים על סיפונה , טווח מבצעי של 2500 ק"מ, המאפשר לצוללת כזו שעוגנת לא רחוק מקפריסין לכסות באש את מרבית שטחה של איראן
מכאן שצוללות שכזו לא צריכה לעבור את תעלת סואץ בשביל להיות מסוגלת לתקוף יעדים באיראן.
למה הגיעה הצוללות הזו לאזור ? התשובה הקצרה היא הקרנת כוח אמריקאי.
הצוללת הייתה תחת פיקוד הצי השישי ( שאזור הפעילות שלו כולל את הים התיכון) במספר חודשים האחרונים.
וביום שישי חצתה את תעלת סואץ ונכנסה לים האדום שם היא תעבור לפיקוד הצי החמישי שמפקדתו הראשית ממוקמת בבחריין.
למה נדרשים האמריקאים להקרין כוח ? התשובה היא שבעלות בריתן באזור: ערב הסעודית, איחוד האמירויות, כווית, בחריין, וקטאר הרגישו זנוחות קצת, לנוכח המדיניות האמריקאית באזור, שהשתנתה מהותית מאז עלה ממשל ביידן לשילטון, וכתוצאה ,בשבועיים האחרונים ,ערב הסעודית ואיחוד האמירויות חידשו את יחסיהן הדיפלומטים עם איראן.
חידוש היחסים הוא איתות לאמריקאים שהאינטרסים שלהם באזור חווים טלטלה אמיתית, שמסכנת לא מעט אינטרסים אמריקאים, בינהם הסכם הפטרו-דולר בין ריאד לוושינגטון שהפך את הדולר למטבע הסחר העולמי.
האמריקאים רוצים להבטיח שהאינטרסים שלהם באזור יישמרו ולכן הם שולחים צוללת לאזור שתבקר בנמלים בהם יש נוכחות אמריקאית באזור, תצטלם קצת, תעשה פוזות מול החוף האיראני ותמשיך בדרכה.
המדינה הבאה שתחתום על הסכם לחידוש יחסים עם איראן תהיה בחריין שניתקה את היחסים עם האיראנים ב 2016.
הדבר יאפשר פיתוח פרויקטים כלכלים בין איחוד מדינות המפרץ לאיראן. סנונית ראשונה לכך אפשר היה לראות בקריאה המשותפת הסעודית כוויתית לאיראן באפריל 2022 לפיתוח משותף של שדות גז באזור.
הבדיחה הידועה אומרת שבסולחה בין שיעים לסונים תמיד מגישים ראש של יהודי, חידוש היחסים הוא איתות רע ללא מעט פרויקטים משותפים שחשבו לנהל בישראל עם מדינות המפרץ.
לקראת סוף שנת 2020 נחתם הסכם בין חברת קצא"א לחברת Red-Med להעברת נפט אמירתי דרך מסוף אילת לים התיכון ומשם כשלב ראשון באוניות לאירופה. לפרויקט הזה היו עוד שני שלבים מאוד שאפתניים. צינור ה East Med שאמור היה לחבר את מדינת ישראל לאירופה ולמצב את מעמדה כ Hub בילנאומי של אנרגיה. וצינור חדש אמירתי-סעודי שאמור היה לחצות את המדבר ולחבר את חופי המפרץ עם חופי הים התיכון.
התוכנית השאפתנית הזו הייתה אמורה להיות חלק מהנדוניה הישראלית בעבור הכרה סעודית וחתימת הסכם שלום עם הממלכה.
במאי 2021 הגישו שורה של אירגוני סביבה עתירה לבג"צ כנגד ההסכם
ב 13 ליוני 2021 הושבע נפתלי בנט כראש ממשלת ישראל. ב 25 ליולי הודיע המשרד להגנת הסביבה ברשות השרה זנדברג על דחיית סקר הסיכונים שבוצע על ידי חברת קצא"א להגדלת נפח הפעילות במפרץ איילת ועל הקפאה בפועל של ההסכם בין קצא"א לחברת Red-Med.
תשובת המדינה לבג"צ הייתה שהיא לא מוצאת לנכון להתערב בהחלטות המשרד לאיכות הסביבה ובכך למעשה הקיץ הקץ עך הפרויקט השאפתני הזה שאמור היה להביא שלום בין ישראל לבין הממלכה הסעודית.
ב 28 לאוגוסט 2021 מבקר ראש הממשלה בנט בוושינגטון. על פי פרסום של ברק רביד בוואלה בנט אומר לנשיא כי הוא מתנגד לחזרה של ארה"ב להסכם הגרעין אך הוא לא ינהל את המחלוקת עם האמריקאים ציבורית. ממשלת בנט לפיד מאמצת מדיניות של "אין מחלוקות פומביות עם האמריקאים"
ניהול המחלוקות עם האמריקאים בפומבי היה אחד מקווי הפעולה של ממשלות נתניהו משנת 2010 , במסגרת אחת המחלוקות מגדיר שר הביטחון דאז יעלון את מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי כמשיחי והזוי. הגדרה שגורמת למיני משברון ביחסי ישראל-ארה"ב
ניהול המחלוקת בין הממשל האמריקאי לממשלת ישראל בפומבי ( בעיקר סביב נושא הגרעין - אבל לא רק) מאותת למדינות האזור שיש על מי להישען ויש על מי לסמוך ומביא בסופו של דבר את מדינות האזור בעידוד סעודי לחתום על הסכמי אברהם בשנת 2019.
ב 11 לינואר 2022, 4 חודשים בלבד לאחר ביקורו של ראש הממשלה בנט בארה"ב, מודיעה ארה"ב ליוון שותפתה של ישראל לפרויקט ה East Med על הסרת תמיכתה מהפרויקט ובכך מגיע לקיצו הפרויקט השאפתני - לפחות נכון לשלב זה.
מדיניות "האין מחלוקת" של ממשל בנט נותנת תוצאות.
למדיניות ה"אין מחלוקת פומביות" ולהעדר הלחץ הישראלי על ממשל ביידן למילוי התחיבויות ממשל טראמפ לחימוש המפרציות ולהתייצבות של ממשלת בנט לפיד בדום מתוח לצד מדיניות החוץ האמריקאית באזור הייתה תרומה משמעותית (יחד עם מדיניות ממשל ביידן כמובן) לחזרת מדינות המפרץ לחיקה החם של איראן ולביטול אחד מפרויקטי הדגל הישראלים שאמור היה לשדרג את מעמדה הגאו-אסטרטגי של ישראל.
בעשותה כך אותתה מדינת ישראל לשותפותיה הערביות שאי אפשר לסמוך עליה שתנהל מדיניות עצמאית, עמדה אותה הקרינה ישראל מ 2010 ובכך דחקה את כלל מדינות המפרץ לזרועות מדינות הציר האיראני-רוסי
ב 28 לאוגוסט 2021 מבקר ראש הממשלה בנט בוושינגטון. על פי פרסום של ברק רביד בוואלה בנט אומר לנשיא כי הוא מתנגד לחזרה של ארה"ב להסכם הגרעין אך הוא לא ינהל את המחלוקת עם האמריקאים ציבורית. ממשלת בנט לפיד מאמצת מדיניות של "אין מחלוקות פומביות עם האמריקאים"
ניהול המחלוקות עם האמריקאים בפומבי היה אחד מקווי הפעולה של ממשלות נתניהו משנת 2010 , במסגרת אחת המחלוקות מגדיר שר הביטחון דאז יעלון את מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי כמשיחי והזוי. הגדרה שגורמת למיני משברון ביחסי ישראל-ארה"ב
ניהול המחלוקת בין הממשל האמריקאי לממשלת ישראל בפומבי ( בעיקר סביב נושא הגרעין - אבל לא רק) מאותת למדינות האזור שיש על מי להישען ויש על מי לסמוך ומביא בסופו של דבר את מדינות האזור בעידוד סעודי לחתום על הסכמי אברהם בשנת 2019.
ב 11 לינואר 2022, 4 חודשים בלבד לאחר ביקורו של ראש הממשלה בנט בארה"ב, מודיעה ארה"ב ליוון שותפתה של ישראל לפרויקט ה East Med על הסרת תמיכתה מהפרויקט ובכך מגיע לקיצו הפרויקט השאפתני - לפחות נכון לשלב זה.
מדיניות "האין מחלוקת" של ממשל בנט נותנת תוצאות.
למדיניות ה"אין מחלוקת פומביות" ולהעדר הלחץ הישראלי על ממשל ביידן למילוי התחיבויות ממשל טראמפ לחימוש המפרציות ולהתייצבות של ממשלת בנט לפיד בדום מתוח לצד מדיניות החוץ האמריקאית באזור הייתה תרומה משמעותית (יחד עם מדיניות ממשל ביידן כמובן) לחזרת מדינות המפרץ לחיקה החם של איראן ולביטול אחד מפרויקטי הדגל הישראלים שאמור היה לשדרג את מעמדה הגאו-אסטרטגי של ישראל.
בעשותה כך אותתה מדינת ישראל לשותפותיה הערביות שאי אפשר לסמוך עליה שתנהל מדיניות עצמאית, עמדה אותה הקרינה ישראל מ 2010 ובכך דחקה את כלל מדינות המפרץ לזרועות מדינות הציר האיראני-רוסי
חלק מהאסקלציה שחוותה מדינת ישראל בימים האחרונים היא תוצאה ישירה של מדיניות בנט לפיד שתרמה רבות לחיזוקה של איראן במאבקה על ההגמוניה האזורית.
מעמדה של איראן בעיני השותפות הערביות שלה תלוי בין השאר ביכולתה להקרין כוח, וכשמדינת ישראל תוקפת 4 פעמים בשבוע בסוריה איראן חייבת להגיב. התגובה האיראנית הגיעה (ותמשיך להגיע) דרך זרועות הפרוקסי שלה שהיא פרסה בסביבה. עד שאיראן תהיה מוכנה להתמודדות ישירה עם ישראל.
מעמדה של איראן בעיני השותפות הערביות שלה תלוי בין השאר ביכולתה להקרין כוח, וכשמדינת ישראל תוקפת 4 פעמים בשבוע בסוריה איראן חייבת להגיב. התגובה האיראנית הגיעה (ותמשיך להגיע) דרך זרועות הפרוקסי שלה שהיא פרסה בסביבה. עד שאיראן תהיה מוכנה להתמודדות ישירה עם ישראל.
לצורך התמודדות ישירה עם ישראל איראן צריכה לסיים את הכנותיה ופריסתה בסוריה ולבנון ולהיות קצת יותר קרובה ממה שהיא היום לסוף הליך הפיתוח הגרעיני שלה. אנחנו קרובים, אבל אנחנו עוד לא נמצאים בנקודה.
ההתנהלות הישראלית בהר הבית מספקת לאיראנים ולשאר חמומי בסביבה את התרוץ לפעולה. מישהו מוכן לקחת מבן גביר את התפקיד והקופסת גפרורים ?
ומילה אחרונה לכל אלו שמחפשים את התשובות לאסקלציה במחאה הפנים ישראלית או בהסכם הגז עם לבנון.
לכל ארוע על הציר הזמן במערכת יחסים מורכבת בין מדינות יש השפעה. אין ספק שהמחאה לא תורמת להקרנת העוצמה הישראלית, אנחנו נראים די מחורבן בסביבה. אותו דבר תקף לכניעה לאיומי החיזבאללה והחתימה על הסכם הגז. גם בארוע הזה ישראל הקרינה חולשה.
כיוון שכל החלטה היא עניין של רווח והפסד, ישראל הסכימה להקרין חולשה בסביבה הקרובה אליה תמורת רווח שהיא הייתה אמורה לקצור במקום אחר. האם זה קרה ? שאלה אחרת שקצת מוקדם להשיב עליה.
יחד עם זאת, ולמרות האמור, לא נכון להסתכל על ארוע בודד על ציר הזמן ולהכריז שהוא חזות הכל. רצף הארועים שהתרחשו בשנתיים האחרונות ובכללם ההתקפלות לנוכח איומי חיזבאללה והמחאה החברתית הוא שמרע את מצבה הגאו-אסטרטגי של מדינת ישראל.
כמה גדולה חשיבותם של הארועים הללו בנפרד ? להערכתי לא גדולה במיוחד, בטח לא בהשוואה למשל לביטול ההסכם בין קצא"א ל Red-Med.
ההתנהלות הישראלית בהר הבית מספקת לאיראנים ולשאר חמומי בסביבה את התרוץ לפעולה. מישהו מוכן לקחת מבן גביר את התפקיד והקופסת גפרורים ?
ומילה אחרונה לכל אלו שמחפשים את התשובות לאסקלציה במחאה הפנים ישראלית או בהסכם הגז עם לבנון.
לכל ארוע על הציר הזמן במערכת יחסים מורכבת בין מדינות יש השפעה. אין ספק שהמחאה לא תורמת להקרנת העוצמה הישראלית, אנחנו נראים די מחורבן בסביבה. אותו דבר תקף לכניעה לאיומי החיזבאללה והחתימה על הסכם הגז. גם בארוע הזה ישראל הקרינה חולשה.
כיוון שכל החלטה היא עניין של רווח והפסד, ישראל הסכימה להקרין חולשה בסביבה הקרובה אליה תמורת רווח שהיא הייתה אמורה לקצור במקום אחר. האם זה קרה ? שאלה אחרת שקצת מוקדם להשיב עליה.
יחד עם זאת, ולמרות האמור, לא נכון להסתכל על ארוע בודד על ציר הזמן ולהכריז שהוא חזות הכל. רצף הארועים שהתרחשו בשנתיים האחרונות ובכללם ההתקפלות לנוכח איומי חיזבאללה והמחאה החברתית הוא שמרע את מצבה הגאו-אסטרטגי של מדינת ישראל.
כמה גדולה חשיבותם של הארועים הללו בנפרד ? להערכתי לא גדולה במיוחד, בטח לא בהשוואה למשל לביטול ההסכם בין קצא"א ל Red-Med.
חוצמזה, מי אמר שמשעמם כאן בסביבה ?
Comments