שובה של עסקת הצוללות - המקורית
אגדה שהייתה באמת – ובכן סיפורנו מתחיל בבית גדול בפינת רחוב מה זה ורחוב למה הוא הוא ביתו של פוגי ובתוך הבית ישנו ארון........
האמת שאנחנו פה לא בשביל לעסוק באגדות, אלא בסיפור שקרע את עם ישראל לגזרים ובמסגרתו הוטחו האשמות קשות כנגד ראש הממשלה נתניהו שמעשיו גובלים בבגידה. הרשו לי לשוב ולעסוק בפרשת הצוללות. מזווית לגמרי אחרת.
הקוראים מכירים בגדול את הפרשה ושמעו את יעלון, ברק , חלוץ ואולי גם עוזי ארד מדברים, ראו את חונטת האלופים התקציביים מפגינים בעד הקמת וועידת חקירה בנושא, וכל מי שראה ושמע וצפה בטוח שהפעם הראשונה שבה ישראל מאשרת מכירת צוללות מדגם 209 הגרמני למצרים היא בשנת 2014, השנה שבה נתניהו "מאשר" את מימוש העסקה שנחתמה בשנת 2010 בין גרמניה למצרים.... אבל בואו נתחיל בהתחלה.
בשנות ה 50 מתחילה ברית המועצות בבניה של צוללות מדגם רומאו בעלות דחק של 1,830 טון. הצוללות הללו היו הדגם השני שנבנה בברית המועצות לאחר מלחמת העולם השניה. הדגם הראשון התבסס על ה U-Boat הגרמניות של מלחמת העולם.
בשנות ה 50 ברית המועצות וסין הן שותפות קרובות שמנהלות לא מעט פרויקטים טכנולוגיים במשותף ודרך אותה שותפות טכנולוגית הסינים מקבלים את התוכניות של הרומאו ובונים בתחילת שנות ה 60 את הגרסה שלהם לדגם רומאו ה 033s .
בין 1966 ל 1969 המצרים קונים 6 צוללות מדגם רומאו מהסובייטים ובשנת 1984 הצי המצרי קונה עוד 4 צוללות מהדגם הסיני ה 033s בקונפיגורציה יחודית הידוע בשם ES5A. בדגם הזה הסינים החליפו מספר מערכות סובייטיות במערכות מתקדמות יותר תוצרות סין. בין הרכיבים שהוחלפו: מערכות הסונאר, מערכות התקשורת ומערכת הפריסקופ. בנוסף הופחתה החתימה האקוסטית של הצוללת כולה על ידי שיפורים נוספים למערכות השונות.
בתחילת שנות ה 80 היחסים בין מצרים לארה"ב נמצאים במגמת שיפור. בשנת 79 הנשיא המצרי סאדאת חתם על עסקת השלום המפורסמת עם מנחם בגין בתיווכו של ג'ימי קארטר. במסגרת ההסכם האמריקאים התחייבו להעניק סיוע כלכלי וצבאי למצרים. סיוע שנמשך עד ימים אלו. למרות הירצחו של סאדאת ב 1981, יורשו מובראק , המשיך לפתח את הקשרים עם האמריקאים והישראלים. אחד הדברים שמצריים מבקשת מארה"ב באותן שנים הוא את שידרוג צי הצוללות המצרי.
באפריל 1988 בעת שבישראל מכהנת ממשלת האחדות ובמקביל (בערך) לעסקה שבה רוכשת מדינת ישראל 75 מטוסי F16 C/D הידועים בשם ברק בחיל האוויר (עסקת הברק השניה) , מאשרת מחלקת המדינה האמריקאית תוכנית לשדרוג הצוללות המצריות.
ע"פ התוכנית חברה בשם Tacoma Boatyard הממוקמת במדינת וושינגטון תשדרג את חליפת הלחימה של הצוללות המופעלות בידי הצי המצרי. בין השידרוגים המדוברים : היכולת לירות טילי UGM-84 הארפון (שמם הישראלי כנרית), טיל נגד ספינות , מצינורות הטורפדו של הצוללת ואת היכולת לשגר Mk 37 Mod 1 טורפדו מונחה תיל. ע"פ המגזין הצבאי ג'יינס הצוללות שודרגו בסונאר אקטיבי תוצרת החברה האמריקאית Loral וסונאר פאסיבי תוצרת אטלס הגרמנית שסיפקה גם מערכת בקרת ירי חדשה.
שידרוגן של 2 צוללות מצריות שנקנו בברית המועצות ושל ארבעת הצוללות שנקנו בסין הסתיים בשנת 1993. הצי המצרי החליט להוציא משרות את שתי הצוללות האחרות שנקנו בברית המועצות בשנות ה 60 ולא לשדרגן.
המצרים לא תכננו להפעיל את הצוללות מעבר ל 25 שנה (סוף חיי צוללת – צינור הפלדה עצמו – מוערך ב כ 25 עד 30 שנה) וכיוון שהצוללות עמדו להגיע לסוף חיי המדף שלהן, המצרים חיפשו צוללות אחרות.
בסוף שנות ה 80, מצרים חתמה על חוזה ראשוני לקניית הצוללות הבריטיות HMS Walrus ו ה HMS Oberon. העסקה לא יצאה לפועל ושתי הצוללות נגרטו ב 1991.
במקביל המצרים בודקים את האפשרות לקנות צוללות בארה"ב. הם פונים למספר גורמים בסנאט ובינהם הסנאטור ממיסיסיפי טרנט לוט. המצרים בודקים את האפשרות לקדם עסקה סיבובית במסגרתה תיבנה מספנת Huntington Ingalls במיסיסיפי 4 צוללות מדגם 209 הגרמני תחת רישיון. הצוללות הללו יצויידו בחליפת לחימה הכוללת סונאר ורכיבים נוספים תוצרת ארה"ב מה שיאפשר למצרים לקנות את הצוללות עם דולר סיוע.
הרעיון עולה בתחילת שנות ה 90 ומקודם על ידי ממשל בוש האב בדחיפת הסנאטור לוט.
.ב 23 ליוני 1992 נערכו בישראל הבחירות לכנסת וזכתה בהם מפלגת העבודה. ב 13 ליולי 1992 הושבעה ממשלת רבין
ביום שלישי השלישי לנובמבר 1992 המושל הדמוקרטי של ארקנסו ביל קלינטון ניצח את הנשיא המכהן בוש ואת המועמד העצמאי רוס פרו ונבחר כנשיא ארה"ב. קלינטון הושבע לתפקידו ב 20 לינואר 1993 כמקובל.
לאחר כניסת ממשלת ישראל והממשל האמריקאי לתפקידם נדחפת קדימה העסקה המצרית-אמריקאית בנתיים על אש קטנה. ב 13 לספטמבר נחתם על מדשאות הבית הלבן הסכם אוסלו. החותמים ראש הממשלה רבין ומנה"ל המו"מ הפלסט' מחמוד עבאס . השושבין הנשיא קלינטון.
הדרג הצבאי באותם ימים כלל את : הרמטכ"ל אהוד ברק, מזכיר צבאי דני יתום, עוזר המזכיר הצבאי עמוס גלעד, ראג"ת עוזי דיין , מפקד חיל הים עמי איילון, ראש להק אוויר דן חלוץ.
ב 16 לנובמבר 1993 מפרסם דניאל וויליאמס בוושינגטון פוסט שבפגישה שנערכה יום קודם בין מזכיר ההגנה לס אספין לראש הממשלה יצחק רבין הציעה ארה"ב מכירה של מטוסי F15I לישראל. העסקה נולדה כחלק מהעסקאות לאחר הסכם אוסלו. לכל עסקה נדרשת תמורה והתמורה שנדרשת ישראל לתת למטוסים היא הסכמה למכירת צוללות מדגם 209 למצרים. הקבינט של ממשלת רבין שנדרש לבקשה האמריקאית מאשר אותה.
דני יתום שהיה המזכיר הצבאי ועוזי דיין שהיה ראש אג"ת שניהם זוכרים את הארוע אם כי לדברי יתום הם היו עסוקים בעשיה המדינית סביב פרויקט אוסלו וכל השאר נדחק לשוליים.
עמוס גלעד ואהוד ברק סרבו לדבר כל אחד מסיבותיו הוא, האלוף עמי איילון אינו פנוי לעסוק בהיסטוריה ורא"ל חלוץ אינו זוכר דבר. כולם להוציא את עוזי דיין כמדומני נתנו תצהירים בפרשת הצוללות כשדני חלוץ משתתף במסע"ת שניהל דרור הלוי יחד עם ברק ועוזי ארד.
בשנת 1994 מאשרת מחלקת המדינה את הבקשה המצרית לרכישת הצוללות בדולר סיוע, אבל חיל הים האמריקאי משיקולים שלו מפיל את העסקה כיוון שהוא מתנגד לבניית צוללות שאינן צוללות גרעיניות על אדמת ארה"ב. לאחר נפילת העסקה המצרים פונים לגרמנים.
באותה תקופה מתנהלים דיונים בין מדינת ישראל לממשלת גרמניה על רכישת הצוללת השלישית והגרמנים מתנים את רכישת הצוללת השלישית בהסכמת ממשלת ישראל לרכש של 4 צוללות מסוג 209 על ידי המצרים.
ההחלטה מגיעה שוב לקבינט של ממשלת רבין שגם הפעם מאשר אותה.
ב 30 לאפריל 1995 מפרסמת הכתבת יהודית וינקלר ז"ל בהארץ ש"שר החוץ הגרמני קלאוס קינקל אישר כי גרמניה תבנה עבור חיל הים המצרי עוד ארבע צוללות. עד כה לא נמסר כיצד תמומן בנייתן של צוללות אלה, אך ברור שההסכמה העקרונית לכך ניתנה על ידי ממשלת גרמניה בעקבות עסקת הצוללות עם ישראל"
העסקה הגרמנית מצרית נופלת בשלב המו"מ הפרטני על המחיר והשיחות בין הצדדים נושאות פרי כ 10 שנים לאחר מכן ומסתיימות בהסכם נוסף לרכש 4 צוללות 209/1400 בעסקת אופציה בשנת 2010.
בשנת 2016 פורצת לחיינו פרשת הצוללות שנוטעת בלב הקוראים את ההרגשה שמדובר בארוע חדש ייחודי ולא בחלק מתהליך שנמשך על פני 28 שנה בו מאשרות לפחות שלוש ממשלות ישראליות (פרס, שמיר ורבין) שידרוג של צוללות מצריות או רכש של צוללות מצריות בארה"ב או בגרמניה בתמורה להתעצמות ישראלית, הן של מטוסים והן של צוללות.
ההסכמה הישראלית מתרחשת תמיד אל מול הקפדה על שמירת הייתרון האיכותי הישראלי. בעסקת הצוללות שקידמה ממשלת נתניהו העיקרון הזה נשמר. כשמאושרת העסקה בקבינט ( בחתימת בוגי וברק ) בשנת 2010 ישראל כבר עוסקת באיפיון הצוללות מסוג דקר.
כשמסכימה מדינה ישראל לשחרר את ההקפאה ( בסביבות ספטמבר 2014 לטענתו של יעלון ) צוללות הדולפין AIP הראשונה כבר נמצאת בישראל ויש צפי לו"ז לתחילת בניית הדקר בהתאם למתווה העסקה שהשיג נתניהו, עסקה שנחתמת בסופו של דבר בזמן ממשלת בנט בעלות של מיליארד וחצי אירו נוספים. הייתרון הטכנולוגי הישראלי נשמר, הצוללות המצריות מסוג 209/1400 על חליפת הלחימה המתוקנת בהם מפגרות אחרי הצוללות הישראליות שאז נמצאות בשרות ביותר מדור (מדובר על דור טכנולוגי) ולכשתגיע הדקר הפער אף יגדל.